חובות ופשיטת רגל
בשנים האחרונות חייבים רבים מוצאים עצמם נאלצים להתמודד עם חובות רבים, אשר לעיתים הינם בהיקף גדול ולמול מספר רק של נושים הדורשים את אשר מגיע להם. אותם נושים פעמים רבות פותחים כנגד החייבים הליכי הוצאה לפועל, בלתי מידתיים ודורסניים במידה רבה, ומאלצים אותם כמעט באופן שיטתי, להתמודד בקושי רב למול עיקול כספם, משכורתם, הגבלת חשבונם, עיכוב יציאתם את הארץ, חידוש דרכונם ואף רישיונם, אשר עלול להביאם עד כדי נהיגה בזמן פסילה רק בשל אי חידוש רשיונם, וכן עד כדי הבאתם לדין בדרך של צווי הבאה ומאסרם לשם הבטחת התייצבותם לדיון בעניינם ו/או לשם חקירת יכולתם לשלם. הליכים אלו הננקטים כנגד חייבים גורמים להם לא פעם לקושי רב בניהול חייהם היומיומי ולא בכדי. שהרי, כל מטרתם להביא החייב בפני ההוצאה לפעול לשם גביית חובותיו תוך הבטחת מניעת התחמקותו מהדין והברחת נכסיו. הליכי גבייה אלו, הננקטים לעתים ע"י מס' רב של נושים, משבשים את חייהם ושגרת יומם של החייבים ומקשים עליהם בניהולם. שכן, חשבון הבנק שלהם הוגבל או עוקל, מעקלי ההוצאה לפועל עומדים בפתח ביתם, משכורותיהן מעוקלות והם לא פעם נאלצים להתמודד עם שיחות טלפון לא נעימות בלשון המעטה, שכל מטרתן נסיון גבייה. הם מקבלים כאמור, זימונים לחקירות יכולת וצווי הבאה עד כדי מאסרם ועד אשר מוצאים עצמם, עוסקים כך ממש, בהישרדותם והתחמקות מנושיהם. על כן, לא בכדי בוחרים חייבים רבים להסדיר חובם בדרך של פשיטת רגל, המספק לאותם חייבים יתרון בניהול ההליך למולם, מהטעם שהליך זה יסדיר חובותיהם בכללותם לכלל נושיהם, בהליך אחד מאוחד תוך עיכוב כל ההליכים שנקטו אותם נושים עד כה כנגדם ואשר שיבשו את שגרת חייהם ברגל גסה. בחירה בהליך פשיטת הרגל, יאפשר לאותם חייבים להמשיך כאמור, לנהל שגרת חייהם ללא חשיפה להליכי גבייה כנגדם באמצעות ההוצאה לפועל. שהרי, כל מטרת ההליך בסופו של יום, הוא מחיקת חובותיהם על ידי בית המשפט באמצעות מתן צו הפטר.
מהו מעשה פשיטת רגל
פשיטת רגל היא מצב בו אדם נפרד מנכסיו ומפסיק להיות הבעלים של נכסיו כאשר המטרה היא לטפל בנכסי החייב וכך לשלם את חובותיו. בדרך כלל למי שמגיע לפשיטת רגל אין נכסים ולכן אין לו ממה להיפרד, והוא עושה זאת על מנת לקבל הגנה של עיכוב הליכים משפטיים המתנהלים נגדו ופתיחת דף חדש בעתיד.
תנאי הכניסה להליכי פשיטת רגל
החייב המבקש לפנות להליכי פשיטת צריך לעמוד מספר תנאים מצטברים:
- כלל חובותיו של החייב עולה על סך של 13,177 ש"ח ( סכום זה הנו סכום נומינלי הצמוד למדד המחירים לצרכן ומתעדכן מעת לעת)
- החייב צירף לבקשתו למתן צו פשיטת רגל את המסמכים והטפסים הנדרשים לצורך כניסה להליך ( דין וחשבון על הכנסות והוצאות , כתב הסכמה למסירת מידע ,תצהיר הסתבכות בחובות )
- ככל שהחייב מבקש כי יינתן צו כינוס לנכסיו עליו לבקש גם את אישורו של הכונס הרשמי בכתב לעניין זה.
חשוב לזכור – בכל עת במסגרת הליכי פשיטת רגל רשאי חייב המצוי בהליך פשיטת רגל להציע הצעה להסדרת חובותיו לכלל הנושים ולשם כך יהא עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. הסדר נושים יכול להביא לסיום מהיר ופשוט יחסית של הליכי פשיטת הרגל באופן שישחרר את החייב מחובותיו והתחייבויותיו במסגרת ההליך. קיימים 2 סוגים של הסדר נושים , הסדר נושים לפני צו כינוס המכונה הסדר נושים לפי סעיף 19 א` לפקודת פשיטת הרגל ואילו ההסדר מהסוג השני הנו הסדר נושים שניתן להציעו לאחר מועד מתן צו הכינוס לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל.
הסדר נושים לפי סעיף 19א` לפקודה
הסדר נושים לפי סעיף 19א` לפקודת פשיטת הרגל הנו הסדר נושים שחייב יכול להציע בטרם ניתן נגדו צו כינוס וזאת בהתקיימם של התנאים הבאים:
- חובותיו של החייב אינם פחותים מהסך שנקבע בחוק
- ההצעה היא כזו שמבטיחה תשלום של לפחות 30% מהחובות ברי תביעה שאינם חובות מובטחים
- הבקשה נערכה והוגשה בהתאם להוראות הפקודה.
- הסדר נושים לפי סעיף 19א` יכול לקצר את פרק הזמן להסדר החובות ולהביא לסיום מהיר של ההלך , אך על החייב או מי מטעמו לדאוג שיהיה ברשותו הון מספיק לצורך אישורו וביצעו של הסדר מסוג זה.
הסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודה
הסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל הנו הסדר נושים שיכול חייב שניתן נגדו צו כינוס להציע לנושיו . על ההצעה להיות מוגשת בכתב וככל שהוגשה בית המשפט ידון בה. הסדר נושים לפי סעיף 33 צריך לעמוד בתנאים הבאים:
- על ההצעה להידון במסגרת אסיפת נושים ולקבל את אישורה של אסיפת הנושים ברוב של לפחות שלושה רבעים מערך תביעות החוב כשבמקרים מיוחדים ומטעמים שירשמו ניתן להסתפק ברוב של משתתפים שהם בעלי לפחות חצי מערך תביעות החוב.
- ההסדר הוא כזה שמובטח לפיו שישולמו תחילה חובות בדין קדימה.
- ככל שהוכחו עובדות לפיהן בית המשפט לא היה נותן לחייב הפטר או שהיה מתלה אותו או מתנה אותו בתנאים לא יאשר בית המשפט הסדר נושים לפי סעיף זה אם לא הובטח בו שישולמו לפיו שיעורים מסיומים הקבועים בחוק מכלל החובות ברי התביעה שאינם חובות מובטחים. השיעורים הקבועים בחוק משתנים בהתאם לפרד הזמן שחלף ממועד מתן צו הכינוס ועד למועד הצעת הפשרה.